החלטה בתיק ת"א 27433-00

כללי:

השאלה המצריכה הכרעה כאן היא שאלת חילוטה של ערבות בנקאית.

התביעה המקורית הוגשה ע"י המבקשת כנגד חברה בשם לוקי ביצוע פרויקטים בניה 1989 בע"מ. (להלן: "לוקי ביצוע"). התיק התנהל בפני כב' השופטת שושנה אלמגור. ביום 30.06.2002 ניתן פסק דינה של כב' השופטת אלמגור, אשר במסגרתו חייבה את "לוקי ביצוע" בתשלום סך של 234,965 ש"ח צמוד למדד ונושא ריבית מיום 27.02.2000, הוא יום הגשת התביעה, וכן 20% מן הסכום הנ"ל בגין שכר טרחה והוצאות. הסכומים יפסקו לטובת המבקשת/התובעת.

על פסק דין זה הוגש ערעור אל ביהמ"ש המחוזי. במסגרת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. הכל בתיק ערעור אזרחי (מחוזי ת"א) 3066/02. בהסכמת הצדדים, כתנאי לעיכוב ביצוע, הפקידה "לוקי ביצוע" שתי ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 356,000 ש"ח להבטחת ביצוע פסק הדין. בין לבין, נקלעה "לוקי ביצוע" להליכי פירוק. ביהמ"ש של פירוק, כב' הנשיאה גילאור, נתן ביום 26.03.2006 צו לפירוקה של "לוקי ביצוע".

כפועל יוצא, תיק הערעור לא נדון ונסגר ביום 22.10.2006. המשמעות המעשית היא כי בפסק דינה של כב' השופטת אלמגור מיום 30.06.2002 לא נהפך והוא שריר ותקף. כיוון שסכום פסק הדין לא שולם, עתרה המבקשת, במסגרת תיק זה, לחילוט הערבויות שניתנו בתיק ערעור אזרחי 30666/02.

בשלב זה הגישה המשיבה דכאן, "לוקי בניה ופיתוח בע"מ", בקשה להצטרף להליך. המשיבה טענה כי היעתרות לבקשה תפגע בזכויותיה. המשיבה מצביעה על כך שעפ"י נוסח הערבויות אין מקום לחילוטן בנסיבות המפורטות. לגרסתה, חילוט הערבויות יטיל אחריות עליה ולא על "לוקי ביצוע", לפרוע את החוב נשוא פסק הדין ולפיכך, יש לפוטרה מכך.

אכן, בנוסח הערבות הבנקאית מיום 27.08.2002 שמספרה 489836 נכתב כדלקמן: "בהתאם להוראות של "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" הננו ערבים בזאת כלפי "אל-דר משאבי אנוש בע"מ" (להלן - "המוטבים") לתשלום כל סכום עד לסך כולל של 239,000 ש"ח...".

בנוסח הערבות הבנקאית מיום 24.10.2002 שמספרה 489958 נכתב כדלקמן: "בהתאם להוראות של "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" הננו ערבים בזאת כלפי "אל-דר משאבי אנוש בע"מ" (להלן - "המוטבים") לתשלום כל סכום עד לסך כולל של 17,000 ש"ח...".

אלה שתי הערבויות שניתנו להבטחת תוצאות הערעור וכתנאי לעיכוב הביצוע של ההליכים בו. הערבויות משוכות על בנק לאומי לישראל בע"מ, כאשר בכותרת מופיע שמה של "אל-דר משאבי אנוש בע"מ" כתובעת ושמה של "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" כנתבעת, הכל במסגרת תיק אזרחי 27433/00.

טענות המבקשת:

המבקשת גורסת, כי יש לחלט את הערבויות דנן לטובתה. היא מסבירה כי הערבויות הללו ניתנו במסגרת הערעור שהוגש לביצוע פסק הדין מיום 30.06.2002. לשיטתה, הערבויות היו אמורים להבטיח את זכויותיה במידה ויתאחר הערעור. כיוון שבפועל הערעור לא נדון אלא מת מיתת נשיקה, כיוון שניתן צו לפירוקה של המערערת "לוקי ביצוע", פסק הדין מיום 30.06.2006 ראוי לו שימומש והדרך היחידה לממשו היא חילוט הערבויות.

המבקשת מוסיפה כי רק בדיעבד התברר לה שהערבויות לא נערכו ע"י "לוקי ביצוע" אלא ע"י המשיבה דכאן. "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" שהיא חברה אחות של "לוקי ביצוע" ונשלטת ע"י אותו בעל מניות. המבקשת סבורה כי יש לראות בערבויות אלה כערבויות צד ג של המשיבה, שנועדו להבטיח את חיובי "לוקי ביצוע" בפסק הדין. לחילופין היא טוענת כי הטעות בהגדרתה של "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" כנתבעת בערבויות, למרות שהיא לא הייתה חלק מההליך בתיק אזרחי 27433/00 ולא מן הערעור שהוגש עליו, אינה טעות בתום לב.

היא רואה בכך משום ניסיון מכוון של "לוקי ביצוע" להתחמק בדרך זו של יצירת ערבות שאינה מחייבת, מפרעון חובה עפ"י פסק הדין. עוד מוסיפה המבקשת, כהנה וכהנה תאורים על חוסר תום לבו של מר ישראל נבו, שהיה הרוח החיה מאחורי שתי החברות לוקי, ואף הגישה במסגרת זו את פסק דינה של הנשיאה גילאור בתיק פש"ר 905/05 מיום 16.09.2008.

המבקשת עומדת על כך שלא ינתן ל"לוקי ביצוע" או למשיבה לאיין את פסק הדין של כב' השופטת אלמגור בתיק זה מיום 30.06.2002, על דרך של בטלות הערבויות. היא סבורה כי יש להקנות להן נפקות, דהיינו, ללך אחר הכוונה האמיתית של הצדדים בעת שהופקדו הערבויות שהייתה להבטיח באמצעותן את חיוביה של "לוקי ביצוע" לביצוע פסק הדין. עתה, כאשר הגיעה עת הביצוע, יש לממש, לטענתה, את הערבויות.

טענות המשיבה:

המשיבה התנגדה לחילוט הערבויות ואף עתרה להצטרף כצד לבקשת החילוט. המשיבה טענה כי יש מקום ליתן נפקות לטעות לכתוב בנוסח הערבויות. כיוון ששם הוגדרה "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" כנתבעת בתיק אזרחי 27433/00 אך בפועל הנתבעת הנכונה היא "לוקי ביצוע", הרי למעשה, לטענת המשיבה, הערבויות הללו אינן תקפות ואינן מחייבות. לשיטתה, לא יעלה על הדעת שהערבויות אשר ניתנו על ידה יחולטו למרות שפסק הדין לא ניתן נגדה. היא שוללת את טענות המבקשת כי יש לראותה כצד ג שהסכים לערוב לחיוביה של "לוקי ביצוע". בגרסתה, אם אלו היו פני הדברים, היה הדבר צריך למצוא ביטוי מפורש ומדויק בנוסח הערבויות. דבר זה לא נעשה. בנוסח הערבויות לא נכתב כי "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" ערבה לחיובי "לוקי ביצוע". נכתב שם כביכול החיוב הושת ישירות על שכמה של "לוקי בניה ופיתוח בע"מ". זוהי טעות, אשר אמורה להתגלגל לפתחה של המבקשת. אילו המבקשת לא הייתה נוהגת ברשלנות והייתה בודקת את נוסח הערבויות היטב, הייתה מבחינה בטעות מבעוד מועד והייתה עומדת על תיקון הנוסח והתאמתו למציאות ששררה בשטח. כיוון שהמבקשת לא עשתה כן, הוגשו הערבויות בניסוח שגוי שאינו הולם את הנסיבות. אין סיבה לחייב את המשיבה לשאת בתוצאות פסק דין שלא ניתן נגדה, ולכן יש לדחות את בקשת החילוט.

המשיבה דוחה מכל וכל את טענות המבקשת כי מדובר בטעות מכוונת שלה או של מנהלה, מר נבו. היא מסבירה כי זוהי טעות בתום לב אך מציינת, כאמור, כי האחריות לטעות אינה מוטלת עליה אלא על המבקשת שהתרשלה בבדיקה הערבויות, ולכן היא זו שתישא בתוצאות.

עוד היא מציינת כי ביהמ"ש של ערעור לא הכריע בתיק לגופם של דברים. היא צרפה את פרוטוקול הדיון בערעור אזרחי 3066/02 מיום 22.10.2006 בפני כב' השופטת גרסטל. שם הוסכם בין הצדדים, בהמלצת ביהמ"ש, כי מכיוון שפסק הדין ניתן נגד "לוקי ביצוע", המצויה בהליכי פירוק, יעוכבו ההליכים נגדה. עוד הציע ביהמ"ש שם שלא להמשיך בהליכי הערעור כנגד "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" שלא הייתה צעד לפסק הדין המקורי.

מכל הנסיבות הללו, טוענת המשיבה כי יש לדחות את בקשת המבקשת לחילוט הערבויות.